תכניות לימודים

רוח יהודית פועלת להעמקת הזהות היהודית בחטיבות הביניים בחינוך הממלכתי.

תכניות הלימודים של רוח יהודית מתמקדות בערכי הליבה של היהדות ומותאמות לשכבות הגיל השונות. התכניות מתבססות על לימוד בלתי אמצעי של מקורות מעולם התוכן היהודי, על מנת להעמיק את המפגש של התלמידים עם אוצר הספרים היהודי ועם שורשיהם. התכנית מאפשרת לתלמידים לפגוש את התרבות היהודית לא כנושא לעיון אינטלקטואלי או ריטואלי בלבד, אלא כתרבות חיה ורלוונטית. הדבר נעשה באמצעות חשיפת הפנים השונות בתרבות היהודית, החל מן המסד – חגים, סמלים, דמויות, וכלה בטפחות – סוגיות ודילמות רעיוניות מורכבות יותר.

חומרי הלימוד הייחודיים של רוח יהודית פותחו על ידי צוות התוכן המקצועי והמיומן של העמותה, בתכניות ניתן דגש ללמידה דיאלוגית וחווייתית היוצרת חיבור ושיח ומאפשרת לכל תלמיד לתת ביטוי לדעותיו ותחושותיו. הלמידה נערכת כפעילות מתודית ויצירתית, בקבוצות קטנות, בשילוב משחק, דיון, יצירה ולימוד תוך שימוש בעזרים מעוצבים ומרהיבים.

התכניות הנלמדות:

כיתה ז' - בשבילי המורשת- מסע התבגרות בשבילי המורשת היהודית.

כיתה ח' - בשבילי נברא העולם - אחריות לעולם ומלואו מתוך המקורות.

כיתה ט' - רוח מנהיגות - מנהיגות בראי היהדות.

פירוט תכניות הלימודים

כיתה ז' - בשבילי המורשת

מסע ההתבגרות מהווה תקופה ססגונית ומורכבת, שבמוקדו עומד תהליך גיבוש הזהות האישית. מורשתו התרבותית של כל אדם מהווה מרכיב חשוב בזהותו. תכנית לימודים זו מבקשת ללוות את התלמידים במסעם בשבילי המורשת התרבותית שלהם. בחרנו להפגיש את התלמידים עם נושאים מתוך תרבות ישראל בהם הם עשויים לפגוש בחיי היום-יום, ובפרט בגיל ההתבגרות. המפגש החוויתי עם סוגיות אלו יש בו כדי להעניק לתלמידים כלים להתבוננות בזהותם, במחויבותם לחברה בה הם חיים ובשייכותם לעם ישראל ולמדינת ישראל.

תכנית ההעשרה מורכבת ממספר יחידות לימוד, כאשר כל יחידה כוללת יצירות שנוצרו בתקופות שונות, למן המקרא ועד לימינו. לצדם מצויות משימות והפעלות מגוונות המעודדות הבעת דעה אישית, יצירה עצמית וקישור של הסוגיות לחייהם ולעולמם התרבותי של התלמידים.

יחידות הלימוד:

זהות יהודית: יחידה זו מהווה את נקודת ההזנקה ואת קו הסיום של המסע השנתי בשבילי המורשת, ותפקידה ליצור גירוי ראשוני ליצירת דיאלוג, תוך בחינה אישית מחודשת של היחס כלפי התרבות היהודית.

סמלים על הדרך: התרבות הישראלית בה אנו חיים רוויה בסמלים ובסממנים שמקורותיהם מושרשים במורשת ישראל. ביחידה זו נפגש עם כמה מסמלים אלו ונעמוד על משמעותם בתהליך גיבוש הזהות היהודית-ציונית.

ערכים שבין אדם לחברו: ביחידה זו נעסוק במספר ערכים במורשת ישראל הנוגעים ביחס לזולת ובחיי הקהילה, נתחקה אחר מקורותיהם ונעמוד על הרלוונטיות שלהם לחיינו. נעמוד על המתח והקשר בין קבלה ובין נתינה, ובין אהבה עצמית ובין אהבת לזולת.

בני מצוה: שנת הבר/ת מצווה הינה שנה משמעותית בחייו/ה של כל מתבגר/ת בישראל. במסגרת מערכי בני מצווה נעסוק בשאלת הבגרות והאחריות, נתוודע להשקפת העולם היהודית בנושא ונטעין את זהותנו היהודית והישראלית בעולמות תוכן רלוונטיים.

לוח השנה העברי: לוח השנה העברי מהווה מרכיב חשוב בזהות היהודית, האישית והלאומית. ברובד הלאומי, הלוח מספק מסגרת של סמלים, ערכים, מנהגים וציוני דרך היסטוריים שאפשרו לעם היהודי לשמור על זהותו ואחדותו לאורך הדורות ובין התפוצות. ברובד האישי, מועדי השנה מעניקים לנו הזדמנות להפוגה לצורך התבוננות מחודשת על עצמינו ועל חיינו. בתחילת השנה נקדיש זמן להיכרות עם המאפיינים העיקריים של לוח השנה העברי, ובמהלך השנה נלמד אודות החגים והמועדים הלאומיים בסמוך למועד בו הם חלים, נכיר את מאפייניהם ונתחקה אחר משמעותם. השיעורים ביחידה זו יאופיינו בפעילויות ששמות דגש מרכזי על הצד החוויתי.

כיתה ח' - בשבילי נברא העולם

אחריות הפרט לסביבתו – משפחתו, חבריו, קהילתו, עמו והעולם כולו – הייתה מאז מעולם אחד מעמודי היסוד של תרבות ישראל. בסיס מוסרי לאחריות זו מצאו חז"ל, בין השאר, דווקא באמירה שלכאורה נראית כאגוצנטרית ביותר: "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" (משנה, מסכת סנהדרין פרק ד).  מאחורי אמירה זו עומדת כנראה תפיסה שלפיה ראשיתה של אחריות האדם לסביבתו היא  בהכרה של האדם את עצמו כיחיד וכמיוחד, עד כדי כך שכל העולם היה ראוי להיברא רק בשבילו. הכרה זו היא המפתח להבנה  כי לא רק אני אלא כל אדם הוא עולם מלא בפני עצמו, ולכן: "כל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (משנה, מסכת סנהדרין פרק ד).

תכנית העשרה זו מבקשת לעורר בלומדיה תחושת אחריות ואכפתיות כלפי עצמם וכלפי סביבתם.  בהתאם, התכנית השנתית בנויה סביב מעגלי שייכות ההולכים ומתרחבים. נפתח במשמעותה של אחריות אישית, נתקדם אל עבר עיסוק בחברות ובערבות חברתית ברמת הקהילה והעם, ונסיים בסוגיות אקטואליות של עולם ומלואו. העיסוק במעגלי השייכות השונים ילווה לאורך השנה בהידרשות לערכים מרכזיים הנובעים מתוך המועדים הלאומיים של מעגל השנה היהודי והישראלי.

יחידות הלימוד:

דע את עצמך: איכות קשרינו וכישורינו החברתיים תלויה במידה בה אנו מעיזים להתבונן פנימה אל עצמנו. ביחידה זו נעסוק במספר סוגיות מרכזיות הנגזרות מערך האחריות האישית, ונתוודע אל נקודות המבט של תרבות ישראל ביחס לסוגיות אלו.

טובים השניים מן האחד: ביחידה זו נכיר את דרך התייחסותה של תרבות ישראל למשמעות החברות. נפתח את היחידה בפרקים העוסקים בסוגיות שבין אדם לחברו, ומשם ננדוד לפרקים הקשורים ביחסי הגומלין של היחיד עם כלל החברה, ומוצאים את ביטויים בעיקר ביחסינו עם מעגל החברים.

כל ישראל ערבים זה בזה: קיומו של גוף בריא תלוי בטיב יחסי הגומלין בין אבריו. בדומה לכך, בחברה אנושית טובה וצודקת, הפרטים אינם מנותקים זה מזה ויש ביניהם קשרי זיקה שונים. יחס זה בוטא במקורותינו באמצעות מושג הערבות ההדדית. ביחידה זו נרחיב את הסתכלותנו לעבר מעגל החברה והעם ונעמוד על משמעויות שונות של ערך הערבות בחיינו. ברמת המעש, ננסה לעורר מודעות קהילתית ולעודד עשייה ולקיחת אחריות חברתית.

עולם ומלואו: הסוגיות האקטואליות של איכות הסביבה מעלות שאלות מוסריות בדבר יחסי הגומלין וההיררכיה בין האדם לעולמו. האם האדם הוא נזר הבריאה, או שמא יצור שווה ערך ומעמד בין שאר היצורים החיים? האם תכלית העולם היא לשרת את מין האדם, או שמא לעולם יש מעמד עצמאי משלו, והאדם הוא רק אורח בו? ביחידה זו נבחן כמה מהסוגיות העקרוניות של יחסי אדם - עולם לאור מקורות מתרבות ישראל ונעמוד על האחריות המוטלת על האדם לשמור ולשמר את העולם.

מעגל השנה: המועדים השונים המלווים אותנו במהלך השנה טומנים בחובם ערכים ומנהגים מגוונים המרוממים אותנו משגרת היומיום. בהתקרב חג או מועד לאומי נחרוג מתכנית הלימוד לטובת עיסוק בערכים מרכזיים הבאים לידי ביטוי בכל חג ומועד. פרקים אלו של מעגל השנה יישאו אופי חוויתי יותר, תוך ניסיון להצביע על האופן בו מתבטאים ערכי המועד במנהגים וההוויי המיוחדים לו.

כיתה ט' - רוח מנהיגות

תכנית מנהיגות ברוח יהודית עוסקת במנהיגות על הקשריה השונים מתוך חיבור אותנטי ליהדות. ביהדות מנהיגות היא שליחות ואחריות- בכל אחד ממעגלי ההנהגה- החל מהנהגה ציבורית וכלה בהנהגה והובלה עצמית, כנאמר במשנה "במקום שאין אנשים- השתדל להיות איש" (מסכת אבות פרק ב', ה').

המנהיג מופקד על מונהגיו וצרכיהם ומוביל אותם מתוך אמונה וחזון. חזונו של המנהיג מושתת על הזהות שגיבש- ערכיו, תרבותו, המסורת והשורשים מהם הוא יונק. מתוך כך בתכנית מנהיגות נעמיק את ההתבוננות בסוגיית המנהיגות מתוך חיבור לערכים למסורת ולמקורות היהודיים מהם אנו יונקים את זהותנו.

ביחידות השונות נתבונן מתוך משקפי המנהיגות לא רק על המנהיגים, אלא גם על המונהגים, בשיעורים יוכל כל תלמיד למצוא את מקומו בטיפוח יכולות אישיות בשדה הפעולה ובמעגלים המתאימים לו. השיעורים ומעודדים נקיטת עמדות מנהיגות, אימוץ תכונות של מנהיגים, ובחינת מנהיגי תקופתנו מתוך פריזמה יהודית וערכית.

יחידות הלימוד:

מה? מנהיגות! מבוא: יחידת המבוא למנהיגות עוסקת בשאלת ההגדרות של המנהיג, מקורות ההשראה שלו, המוטיבציה להנהגה, מה קורה כשאף אחד לא רוצה להיות מנהיג והאם מנהיגות היא תכונה נרכשת או מולדת.

סוגי מנהיגים: ביחידה השנייה נזהה מעגלים ותחומים שונים עליהם נתבונן מבעד למשקפי המנהיגות. נסקור מעגלים שונים בהם התלמידים מעורבים בחיי היום- יום בהם נלמד על מנהיגים ומונהגים: מנהיגות פוליטית- על פעילות ציבורית כשליחות. מנהיגות מקומית- על מנהיג קרוב- רחוק. מנהיגות רוחנית- על מנהיג רוחני אידאולוגי. מנהיגות משפחתית- קשרים והובלה במשפחה. מנהיגות דתית- הכרות עם רב קהילתי ותפקידו. נסיים במנהיגות עצמית- היכולת והמסוגלות להנהגה עצמית, חתירה למטרה ושליטה עצמית.

מנהיגים יהודיים לאורך הדורות: ביחידה זו נעסוק בתכונות של מנהיגים ובהשתקפותם במנהיגים יהודיים שונים לאורך הדורות. בפרק זה נבחן את משה- מנהיגו האולטימטיבי של העם היהודי, את רבי עקיבא ובר כוכבא, את גרציה מנדס, את בן גוריון ועוד.

סוגיות במנהיגות: ביחידה הרביעית אנו עוסקים בסוגיות בוערות בחברה הישראלית ובוחנים אותן לאור ההכרעות המנהיגותיות הגלומות בהן: צדק וצדקה, יחסי דת ומדינה בישראל, בין ישראל לתפוצות, קבלת הכרעות בעידן של חוסר הסכמה, זכויות עובדים בישראל והכרעות יהודיות- דמוקרטיות במדינת ישראל.

מועדי ישראל: לקראת חגים ומועדים נלמד על החג המתקרב  ונבחן אותו דרך משקפי המנהיגות- האם מנהיג צריך לבקש סליחה מבוחריו ביום הכיפורים? יהודה המכבי כגיבור בחנוכה, מנהיגותה הנשית של אסתר בפורים וכן הלאה.